משכונת התקווה לסנקט פטרבורג
הוסף | המחברים Igor Segal | פרשנויות
משכונת התקווה לסנקט פטרבורג

סרגיי גרסימץ שיחק בשתי הקבוצות שיעלו היום (27.07) על כר הדשא במושבה

כתב: אלכס פנקוב


היום (27.07) בני יהודה, המועדון הקטן והייחודי משכונת התקווה, ינסה להתמודד מול אחד המועדונים החזקים והעשירים במזרח אירופה, שמגיע מסנקט פטרבורג. ובשבוע שלאחר מכן תכנס קבוצת בני יהודה לספר ההיסטוריה של זניט כאשר תהיה לקבוצה הראשונה שתשחק באצטדיון החדש והמפואר של זניט במסגרת המפעל האירופי. הבלוג הרשמי של זניט בשפה העברית בדק ומצא קשר נוסף בין שני המועדונים ושמו - סרגיי גרסימץ , השחקן היחיד בהיסטוריה, שעשה את דרכו לסנקט פטרבורג מליגת העל הישראלית! הבינלאומי של נבחרת בלארוס בשנות ה-90 נולד בקייב, עיר הבירה של אוקראינה, ושם החלה קריירת הכדורגלן שלו בקבוצת הנוער של דינמו. בשנת 1983 אגדת הכדורגל האוקראיני והאירופי , ולרי לובנובסקי, עזב את תפקיד המאמן  של דינמו קייב על מנת להתרכז בעבודה עם נבחרת ברית המועצות. לפני שעזב את המועדון האוקראיני, לובנובסקי המליץ על מינויו של יורי מורוזוב ,שחקנה ומאמנה לשעבר של זניט סנקט פטרבורג (לנינגרד דאז), לתפקיד המאמן. גרסימץ, יחד עם עוד כמה שחקני הנוער של דינמו, קודם לקבוצת הבוגרים על ידי המאמן החדש ומצא את עצמו מתאמן עם כוכבי נבחרת ברית המועצות כאשר הוא בן ה-17 בלבד. בשנים האלה הנציגות של שחקני דינמו בנבחרת הייתה מאוד מכובדת .אבל עם חזרתו של לובנובסקי לדינמו (1985) גרסימץ הועבר לקבוצת-בת של דינמו מעיר אירפן. הסיבה?. המאמן האגדי לא אהב להתעסק עם שחקנים צעירים. שנתיים לאחר מכן סרגיי הצטרף לשחטאר דונייצק ודיי במהירה הצליח להתברג להרכב הראשי ולפתוח כמעט בכל משחק. המאמן החדש (אנטולי קונקוב) שהגיע לדונייצק בשנת 1989 לא ראה את סרגיי כחלק מהקבוצה, וגרסימץ הפנה את פניו לדינמו מינסק , שייצגה את רפובליקת בלארוס ( שם נולדו הוריו) בליגה הבכירה של ברית המועצות. במינסק גרסימץ הרגיש שהקבוצה החדשה ממש קרובה לליבו ומהר מאוד הפך לחביב הקהל המקומי, כאשר העובדה שהוא הגיע מאוקראינה לא הוזכרה כלל. האוהדים ראו בו בן בית, עודדו אותו לאורך כל הקריירה בבלרוס והשחקן החזיר להם בעבודתו הנאמנה והיעילה על כר הדשה במשך 6 עונות. לאחר ההתפרקות של ברית המועצות סרגיי קיבל אזרחות בלארוסית והצטרף לנבחרת הלאומית. השער, שכבש סרגיי במשחק נגד נבחרת הולנד בשנת 1995 , זוכרים בבלארוס עד היום והוא נכלל לרשימת השערים היפים ביותר של נבחרת הלאומית. אגב זה קורה בעת שגרסימץ כבר הפך לשחקן ההרכב של מועדון תל אביבי אליו הוא הצטרף בשנת 1993.

לאחר 3 עונות בישראל (78 משחקים, 27 שערים) סרגיי עבר לקבוצת באלטיקה (קלינינגרד) מליגת המשנה של רוסיה, וכעבור חצי שנה הצטרף לשורות זניט. האוהדים ועיתונאים סימנו אותו כשחקן מהיר, אגרסיבי, טכני, בעל בעיטה מדויקת; שחקן שנותן את כל כוחו ונשמתו על הדשא למען הקבוצה. השיא של הקריירה שלו בזניט מגיע בשנת 1998 כאשר סרגיי הבקיע שערים בתדירות גבוה , בלט על מגרש ותרם משמעותית להצלחת קבוצתו  וזכה לאהדה גדולה בקרב אוהדי המועדון. ולא במקרה שדווקא הוא היה השחקן שכבש את שערה ה-100 של זניט בליגת העל רוסית במשחק נגד ספרטק מוסקבה.

https://www.youtube.com/watch?v=odkc3zbqQpg


 בשנת 1999 סכסוך בינו לבין המאמן החדש אנטולי דוידוב גרם לכך שגרסימץ לא ראה הרבה דקות המשחק ואף לא נכלל בסגל של הקבוצה לגמר גביע המדינה , כאשר הכחולים-לבנים-תכולים זכו בו בפעם הראשונה מאז 1944. ה"אולטראס" של זניט מארגון הגדול באותן (ימים) "נבסקי פרונט" כתבו מכתב להנהלת המועדון ולמאמן בבקשה להשיבו לסגל הקבוצה , אך נענו בשלילה. לאחר שעזב את זניט , סרגיי פרש ממשחק הפעיל ובגיל 34 מונה לתפקיד המאמן של דינמו סנקט פטרבורג מהליגה השלישית. למרות שלא הצליח להעלות את המועדון לליגה השנייה, הגיע בכל זאת להישג מרשים: קבוצתו לא הפסידה באף משחק במהלך העונה. הפרק של דינמו הסתיים בדרבי קטן נגד מועדון קטנטן ממחוז לנינגרד בשם סבייטוגורץ , כאשר החלוץ של היריבה שבעתיד הקרוב יהפוך לכוכב של זניט, אלכסנדר קרז'קוב, השווה את התוצאה וכך גרם לפיטוריו של גרסימץ מתפקידו. בעקבות אי ההצלחה בתפקיד המאמן , חוזר סרגיי לבירת בלארוס ומצטרף כשחקן לעונה וחצי נוספות במועדון טורפדו-מאז.

בתקופה ששיחק בזניט גרסימץ לקח חלק ב-49 משחקים וכבש 9 שערים.


 כיום סרגיי מתגורר בסנקט פטרבורג ומאמן מועדונים שמשתתפים בליגה הבכירה של העיר , בנוסף משמש כיועץ של העירייה בנושאי פיתוח משחק הכדורגל בקרב התושבים.

GER3.jpg




חזרה לרשימה