הכחולים-לבנים-תכולים מאבדים נקודות בארנה סנקט  פטרבורג

במסגרת המחזור השמיני של ליגת העל הרוסית זניט אירחה את רוסטוב ולא הצליחה במשך 90 דקות לאיים על שערו של סרגיי פסיאקוב.

ההגנה של רוסטוב שוב הוכיחה שהיא (יחד עם ההגנה של  האורחת) אחת הטובות ביותר בליגה הרוסית ( ספגה רק 3 שערים ב-7 משחקים). זניט לא הצליחה ולו פעם אחת לבעוט למסגרת, כאשר אנדריי לוניוב במהלך המשחק הדף כמה כדורים מסוכנים שיצאו מרגליהם של שחקני רוסטוב ולמעשה שוב הציל את חבריו מהפסד הלא רצוי.

העייפות המצטברת הייתה מאוד מורגשת בתנועה של שחקני זניט על כר הדשה. נכון, שבאירופה זהו קצב המשחקים – פעמיים בשבוע, אבל המרחקים, שעות הטיסה במרחבי רוסיה וחוסר זמן להתאוששות, ללא ספק, משפיעים על מצב הגופני של השחקנים.

 120 דקות  של משחק נגד אוטרכט לפניי שלושה ימים גם דרש מחניכיו של מאנצ'יני הרבה כוח פיזי ונפשי, ולמרות זאת המאמן האיטלקי העלה על המגרש כמעט אותו הרכב, ששיחק נגד ההולנדים.

לאחר התיקו הזה זניט  נשארת במקום הראשון בטבלה, אבל מקדימה את לוקומוטיב בנקודה אחת בלבד.

הליגה תחזור לאחר הפגרה בת שבועיים, שמוקדשת למשחקי הנבחרות הלאומיות. ב-10 בספטמבר זניט תתארח במוסקבה אצל דינמו.

אמנם המשחק יתקיים במוסקבה, אך לא באצטדיון דינמו האגדי, שבימים האלה נמצא תחת בניה מחדש. אבל המקום עצמו מאוד קרוב לליבם של אוהדי זניט, למרות שהיום קשה מאוד למצוא ביניהם מישהו שנוכח באצטדיון דינמו לפני 73 שנים בדיוק, ב-27 באוגוסט 1944. באותו היום, לעיניהם של 70000 צופים ביציעי דינמו, זניט (לנינגרד) זכתה בתואר הראשון שלה בהיסטוריה , כאשר ניצחה את צדק"א בגמר הגביע של ברה"מ (1-2). לתואר השני (אליפות ברה"מ) אוהדי הקבוצה נאלצו להמתין 40 שנים ארוכות...

זניט (לנינגרד) - 1944