להתראות, ליגת האלופות 

לא מעט שחקנים התחלפו בהרכבים של שתי הקבוצות (במיוחד – בזניט), כמו גם המאמנים, מאז שהמשחק ביניהן הוכרע או הובקע בו שער אחד לפחות.

זניט וצסק"א לא מצליחות להבקיע שערים אחת לשנייה כבר במשך יותר מחמש שעות משחק. וזהו המשחק ליגה הרביעי ברציפות שמסתיים ללא המנצחת, כאשר בשלושת המפגשים האחרונים לא נכבשו שערים.

אי אפשר לתאר את המשחק שהתקיים אתמול אחרי צהרים במגרש הביתי של זניט כקרב הענקים. הרבה מתח, מאבקים, תקלים, כרטיסים צהובים – כן, התקפות מסודרות ומהירות, בעיטות לשער והכי חשוב – הגולים – אין.

ואי אפשר לומר שאתמול באצטדיון סנקט פטרבורג, לעיניהם של יותר מ-51000 הצופים, שתי היריבות המושבעות לא עמלו קשה כדי להגיע למצבים ולהשיג את הניצחון המיוחל, שהיה מעלה את הסיכוי של שתיהן לכרטיס ליגת האלופות של עונת 2017/2018.

אך המצטיינים של המפגש היו דווקא השוערים. כול אחד משומרי השער הציל את קבוצתו לפחות פעמיים, כך שהתוצאה הסופית של המשחק משקפת בהחלט.

אנטון זבולוטני שהגיע לזניט ותפס את מקומו של ארטיום דזיובה, עדיין לא הצליח להבקיע שער עבור קבוצתו החדשה. אבל קשה להאשים רק אותו באיבוד הנקודות החשובות ביותר בישורת האחרונה של העונה הזאת. כול שחקני הקבוצה שעולים על כר הדשא ומנסים להסתדר עם שינויים תמידיים בהרכב ועם חוסר הבנה ביניהם שבולט לעין באביב 2018, לא יכולים, ככול הנראה, לקפוץ מעל ראשם ולהוציא את הניצחונות בחריקת שיניים ובדם. כשזה נדרש.

לזניט נותרו שני משחקים - עם הראשונה ועם האחרונה בטבלה. ואם סק"א חברובסק כבר ירדה לליגת המשנה וסביר שתבוא לבירה הצפונית של רוסיה לטיול מאורגן, אז לוקומוטיב בשבת הקרובה תשמח להוכיח, שזכייה בגביע האליפות, שהיא נמצאת במרחק של צעד אחד ממנו ,זה לא עניין של צירוף מקרים וחוסר תחרות בליגה הרוסית, אלא מגיע לה בזכות המשחק המסודר, הנחוש והמהיר, וכמובן- בזכות המאמן הוותיק והמנוסה יורי סיומין.

 בתאוריה לוקומוטיב יכולה לחגוג אליפות כבר היום בערב, אם תנצח את קרסנודאר (במשחק חוץ) , וזה אמור להוות גורם מגרה עבור זניט, שגם הפסידה השנה ללוקו 3-0 במשחק ביתי וגם תרצה (אנחנו מקווים) לסיים את העונה הזאת בטריקת דלת חזקה ומצלצלת. לפחות.