צעד נוסף לכיוון אירופה

השלב המכריע במאבק על העלייה לליגה האירופית הגיע. כידוע, ובכדי להעפיל לשלב הבתים יש לנצח בדו-קרב שכולל משחקי בית וחוץ. כמובן – להבקיע כמה שיותר שערים במשחק הביתי וכמובן – לא לספוג שער ששווה כפליים בהתמודדות הכפולה. שני סעיפים של תכנית העבודה - ברורים ופשוטים.

דווקא בסעיף השני של התכנית – לא לספוג – זניט לא הצליחה. הכחולים – לבנים – תכולים החלו את המשחק בהתקפות מאסיביות והיו קרובים לכיבוש שערו של אנדרס לינדה, ואף הבעיטה של סבסטיאן דריוסי נעצרה במשקוף, אבל לקראת הדקה ה-25 הקבוצה הנורבגית עם מאמנה האגדי אולה גונאר סולשיאר, שבמשך 10 שנים היה אחד הברגים החשובים ביותר במנגנון של מנצ'סטר יונייטד, הצליחה לאזן את המשחק ואף בדקה ה-42 סידרה לזניט מקלחת קרה, כאשר אייריק חסטד ניצל את הרחקת הכדור הלא מוצלחת של מיכה מבליה ובעט לפינה התחתונה.

גם המחצית השנייה החלה בלחץ מצידה של זניט, עם התקפות מתפרצות של מולדה שלא סיכנו את שערה של המארחת בצורה ממשית, אבל גזלה ממנה עוד ועוד את הזמן היקר, שנותר עד סוף המשק.

בדקה ה-71 את זכות הדיבור לקח – איך לא? – ארטיום דזיובה, שמאז המונדיאל הפך לשחקן הפופולארי ביותר בין השחקנים הרוסים הן בזכות האופי המיוחד שלו והן בזכות השערים שהוא לא מפסיק להבקיע - לשמחתם של אוהדי זניט. ולא רק.

את שערו השישי לעונת 2018/2019 הוא הבקיע לאחר שאלכסנדר אניוקוב, הוותיק, הקפטן והלוחם האמיתי נאבק על הכדור במחצית המגרש הל מולדה ומסר לדריוסי, אשר ידע להגביה לנקודה הנכונה בתוך הרחבה. שם דזיובה, שביום רביעי חגג את יום הולדתו ה-30, ניתר ונגח את הכדור אל תוך הרשת כדי להשוות את התוצאה ולעורר תקווה לכך שהמשק עדיין לא אבוד.

ואכן, בדומה למשחקים הקודמים של העונה החדשה, זניט העלתה את ההילוך וכבשה עוד פעמיים (זבולוטני, 80 ), מבליה, 90). יתרון, שאמור להספיק לה במשחק הגומלין במולדה בשבוע הבא כדי להיכנס לסתיו האירופי במצב רוח מרומם, שוודאי ישפיע גם על מרוץ לאליפות של הליגה הרוסית.

רק כמות כדורי הרגיעון שאוהדי זניט נוטלים במהלך המשחקים עוברת את כול המינונים.