הפסד ראשון לכחולים-לבנים-תכולים בליגה הרוסית

הזהרנו את עצמינו. פחדנו מהפסד מסוג זה וזה בדיוק מה שקרה. ציפינו (אנחנו, האוהדים) שזניט לא תשחזר את הטעויות של שנתיים האחרונות ותגיע למשחק נגד אחת האחרונות בטבלת הליגה במלוא הרצינות, במלוא העוצמה ותחזור עם מלוא הנקודות.

אך התסריט חוזר על עצמו – זניט מוליכה את הליגה לאחר מחזורים מספר, מגיעה למשחק "קל" כביכול (להיזכר בארסנל בשנה שעברה) ומפסידה בו, לשמחתן של היריבות הרודפות.

את אוהדי זניט ממש לא מעניין מה העלות הכוללת של הקבוצה ממחצ'קאלה היום, לאומת זאת של זניט, ומאיזה סיבה שחקני אנז'י כבר 4 חודשים לא מקבלים משכורת. מה שכן מעניין את האוהדים – למה זניט ששלטה בכדור 60% מהזמן, ביצעה 11 בעיטות לשער ( 7 למסגרת), קיבלה זכות ל-18 בעיטות חופשיות ול-8 קרנות לא הצליחה לתרגם את כול המספרים האלה לכדורים בתוך הרשת? אגב, הנתונים הסטטיסטים של אנז'י צנועים ביותר: 4 בעיטות (3 במסגרת), 11 בעיטות חופשיות, 0 קרנות.

אז איפה הבעיה? על פניו – בחוסר הדיוק במסירות בשלב האחרון של ההתקפות, בחוסר הריכוז של החלוצים ובטכניקה לקויה של רוב השחקנים בעצירת הכדור ובביצוע הכידרור.

נכון, שזניט , למרות ההפסד, שמרה על המקום הראשון ונכון, שזניט מבקיע 2 שערים בממוצע במשחקי הליגה, אבל גם נכון, שחוץ מהניצחון המוחץ על דינמו מינסק ( 1-8) ועל לוקומוטיב המגמגמת (3-5), המשחק של הכחולים-לבנים-תכולים עדיין לא משכנע את אף אוהד ואת אף מומחה. ההפסדים לאותה דינמו מינסק ולמולדה בליגה האירופית ולאנז'י בליגת העל אמש רק מדגישים ומבליטים את הבעיות במארך ובשיטת המשחק ובאיוש העמדות המסוימות בסגל הקבוצה.

יש לא מעט מבקרים שלאחר כול הפסד קופצים וצועקים שסרגיי סמאק הוא מאמן צעיר וחסר ניסיון ושאין לבנות עליו לתווך ארוך וטוענים שכשהמזל יגמר – תגיע המציאות המרה. אבל...כמו שאמר בזמנו אחד המאמנים הידועים בכדורגל הסובייטי בתגובה לביקורת חריפה: "הבט על הלוח – תראה את התוצאה".

ומה שרואים היום - זניט בראש הטבלה. וכדי להישאר שם גם לאחר המחזור הבא, צריך רק לנצח את קרסנודאר, שנושמת לעורף של זניט. התמיכה של רבבות האוהדים שימלאו, ללא כול ספק, את היציעים של אצטדיון קרסטובסקי, מובטחת. כמו תמיכתם של מיליוני אוהדים בכול רחבי העולם.

קדימה, זניט.