מטח שערים בעיר התותחנים
זניט שוב מפסידה במשחק הסופר-חשוב , הרי קרסנודאר שנושפת בעורפה של זניט ניצחה את אוראל במשחק המוקדם במסגרת המחזור ה-16 של הליגה הרוסית והתקרבה לזניט למרחק של צעד אחד בלבד. וכדי לשמור על היתרון של 5 נקודות זניט הייתה חייבת לנצח בטולה. במהלך המשחק הכחולים-לבנים-תכולים פעמיים חזרו מפיגור, אך ברבע שעה האחרונה דווקא המארחת הייתה יותר נחושה, לחצה יותר חזק על הדוושה והצליחה לכבוש עוד שני שערים. וזניט חוזרת הביתה עם אפס נקודות.
העונה הסדירה עבור זניט מתאפיינת בפרדוקסים. והבולט ביניהם זה שזניט לא מציגה כדורגל יפה, לא מציעה לריבותיה מגוון שיטות ההגנה וההתקפה, מנצחת את המשחקים בשיניים ולפעמים עם קצת מזל, אבל ממשיכה להוליך את הליגה וגם העפילה לשלב הפלייאוף בליגה האירופית מהמקום הראשון בביתה.
גם המאמן הראשי, סרגיי סמאק, עדיין לא "מקובל" על הרבה אוהדים, שכנראה מבינים בכדורגל יותר טוב משחקן עבר מעולה, שזכה באליפות רוסיה עם שלוש קבוצות שונות, היה קפטן של אותן הקבוצות והנבחרת הרוסית ושימש עוזר מאמן למומחים בעלי שם כמו לוצאנו ספאלטי, אנדרה וילאש-בואש, מירצ'ה לוצ'סקו.
נכון, שהכדורגל של זניט לא מרשים העונה. נכון, שהסגל המנופח שסמאק קיבל בירושה מקודמיו בתפקיד וקוצר הזמן לא הקל על המאמן הצעיר בבחירת השחקנים המתאימים ביותר לזניט, ונכון שהיעדרותם של כמה שחקני מפתח ולוח המשחקים הצפוף השפיעו על היכולת ועל הסיבולת של הקבוצה, אבל גם נכון שזניט, למרות הכול, נחשבת לפייבוריטית בכול משחק ובכול המסגרות.
לכן האוהדים ממשיכים להאמין בקבוצה, מגיעים לכול משחק בהמוניהם ומצפים שזניט תחזור לשחק כדורגל מהנה ולנצח כדי לטפס לפסגות הגבוהות ביותר. כולנו תקווה.