זניט מפסידה לויאריאל 3-1 במחשק הביתי

המשחק הראשון  בדו-קרב נגד "הצוללת הצהובה" מספרד הסתיים בהפסד כואב אפילו מעצבן.

איך שאומרים – אפשר להפסיד ואפשר... להפסיד. כאשר הקבוצה שאתה אוהד  נלחמת על המגרש,

שורפת את הדשא, חורקת שיניים ובסופו של דבר יורדת מנוצחת מהמגרש – ניחא. אבל כאשר קבוצתך "רצה" כאילו יש לשחקנים משקולות על הרגליים, לא מפעילה לחץ מינימלי על היריבה ולא מצליחה לסגור את שחקניה כך שלא יבקיעו שערים בקלות בלתי נסבלת, לא מסוגלת לצאת להתקפות - אז לאיזו תגובה של האוהדים מצפים המאמנים והשחקנים בכחול – תכלת – לבן ? ואיך אפשר להסביר ל- 52000 הצופים בגזפרום ארנה למה במקום דרמת הכדורגל עם עלילה מרתקת הם קיבלו את קומדיית הטעויות בביצועם של שחקני זניט? אבל מי שצחק במהלך הקומדיה הזאת הם רק האורחים מספרד.

קשה להבין מה קרה אתמול לזניט שעל הנייר הייתה מוכנה להתמודדות היוקרתית הזאת ואף הייתה עדיפה על ויאריאל בגלל מצבה הקשה בפרימרה (מקום ה-18 לאחר 26 מחזורים).אך עם העובדות אי אפשר להתווכח. דווקא האורחת הייתה עדיפה על מוליכת הליגה הרוסית, הייתה מאורגנת יותר וחדה יותר. פשוט שיחקה כדורגל טוב יותר וניצחה בזכות.

לזניט נותר רק לקוות שבשבוע הבא בספרד יקרה סוג של נס וזניט תבקיע לפחות שלישייה כדי להמשיך להיאבק על התואר האירופי. או לוותר עליו ולהתרכז במאבק על האליפות הפנימית. גם זה לא יהיה קל. אבל לפחות אפשרי.