ארטיום דזיבה במשחק מול קרסנודר. צילום: ויאצ'סלב יבדוקימוב

זניט מנצחת את דינמו 0-2 ומתקרבת לצלחת המיוחלת

לפני פגרת החורף זניט הפסידה בכמה משחקים ואפשרה לקרסנודר לצמצם את הפער לשלוש נקודות בלבד. הרבה ביקורת  ספגה זניט ומאמניה מצדם של העיתונאים והאוהדים ובצדק. המשחק של זניט באמצע העונה לא הרשים, בלשון המעטה.

אך לאחר חידוש משחקי הליגה התחלנו לראות זניט אחרת. אמנם – קצת אחרת, כי עדיין אי אפשר לקבוע שזניט מצאה את שיטת המשחק האופטימלית ומנצחת את יריבותיה ללא מאמצים. אבל אין להתווכח עם העובדות: בשבעת המשחקים האחרונים זניט ניצחה 5 פעמים וסיימה פעמיים בתיקו. 8 נקודות – זה הפער שנוצר עקב ההצלחות של הכחולים-לבנים-תכולים ואיבוד הנקודות של יריבותיה.

בין המשחקים האחרונים, הניצחון על קרסנודר במגרשה (3-2) בולט במיוחד. ולא רק בגלל שזניט חזרה מדרום רוסיה עם שלוש הנקודות המלאות וניצחה את אחת הקבוצות האיכותיות ביותר ברוסיה. אלא בגלל רמת הכדורגל שזניט הציגה, המהירות המסחררת, אין ספור בעיטות לשער של קרסנודר והצלות הירואיות של השוער הצעיר שלה מטבי ספונוב. לאחר הניצחון החשוב הזה האוהדים והמומחים החלו לדבר בפה מלא על האליפות הקרבה והכמעט בלתי מעורערת.

מיותר  להזכיר לשחקני זניט שעדיין יש חמישה מחזורים ושום דבר עוד לא נגמר. אך יש הרגשה שהמאמן הראשי במהלך העונה למד היטב את החומר האנושי שבידיו ולמד לנצל את התכונות החזקות של כל שחקן ושחקן שלו. גם נראה שלשחקנים חזר ביטחון עצמי האבוד והם נחושים להגיע עד הסוף. הסוף המוזהב.