ההגנה הבלתי מנוצחת
הוסף | המחברים Igor Segal | פרשנויות
ההגנה הבלתי מנוצחת

76 שנים לפריצת מצור לנינגרד

היום (27.01) ברחבי העולם מציינים את יום הזיכרון הבינלאומי לשואה. בשביל תושבי סנקט פטרבורג התאריך הזה חשוב לא פחות. לפני 76 שנים הצבא הסובייטי פרץ את המצור שגרמניה הנאצית הטילה על העיר במשך 872 ימים. כ-700000 איש נספו בעיר במהלך המצור, בעיקר מהרעב ומהמחלות.

העיר הנצורה סבלה ממחסור במזון, בחשמל ובנפט, התושבים שנשארו בלנינגרד נאלצו להסתפק ב-125 גרמים של לחם – המנה היממית, להשתמש במים מנהר נייבה ולקבור את קרוביהם בקברים משותפים.

אך למרות הכל העיר ותושביה לא נכנעו. כל מי שיכל להחזיק את או מעדר בידו, יצא לבניית המכשולים וחפירות התעלות כדי להקשות על הצבא הגרמני להתקדם לעבר העיר; חלק מהמפעלים המשיך לעבוד וסיפק לצבא טנקים ופגזים; ילדים עשו תורנות על גגות הבתים כדי לכבות אש במקרים של התלקחות עקב ההפצצות מאוויר;חלק מהפארקים והכיכרות הוסבו לשדות ירק ומרק שבושל מחגורת עור היה מעדן עולמי.

עז רוח של המגנים על העיר בא לידי ביטוי גם ב...משחקי הכדורגל. כן, בתנאים האלה, תוך כדי הקרבות וההפגזות, בהיעדר הכוחות הפיזיים הכדורגלנים מהקבוצות העירוניות – דינמו, זניט, ספרטק, שנקראו ממקומות העבודה בפעלים שפעלו ומהיחידות הקרביות בחזית המלחמה הקרובה כל כך, ב-31 במאי 1942 עלו על המגרש באצטדיון דינמו. מבחינת השחקנים זו הייתה המשימה הקרבית בהחלט. במהלך המצור נערכו עוד כמה משחקים, ידידותיים כמובן, שנועדו להראות לכל העולם – לנינגרד חיה ולא תשבר לעולם.

האויב היה כבר בשער העיר. אבל השער נשאר נעול.

בימים האלה בירושלים חונכה אנדרטת "נר הזיכרון" לזכר גיבורי מצור לנינגרד.

11.jpg

חזרה לרשימה