זניט לא הצליחה לנצח בסביליה

במשחק הגומלין בסביליה זניט הייתה חייבת ניצחון, ולא משנה באיזו תוצאה. גם שער אחד היה מסדר לאורחת לפחות הארכה של 30 דקות וניצחון בהפרש של שני שערים היה מעלה את זניט לשמינית הגמר של הליגה האירופית.

לאחר ההפסד הביתי במשחק הראשון (3-2) זניט טסה לספרד והתכוננה למפגש עם בטיס במחנה אימונים קצר מועד. אך כנראה אדמת ספרד השפיעה על אלופת רוסיה (בפועל) לטובה.הקבוצה הפגינה פיזיות, כושר, משחק רגוע בהגנה ויצירתי בהתקפה ואף הבקיעה שני השערים המיוחלים בתחילתה ובסופה של המחצית השנייה. לצערנו, שניהם נפסלו על ידי השופט הטורקי.

ועם שריקתו על נבדל של מוסטובוי, שקדם לשערו של יורי אלברטו, קשה להתווכח, אזי פסילת השער השני עקב עבירה (כביכול) של ירוכין, שדרך על רגלו של אחד היריבים במהלך ריצה, מעוררת הרבה שאלות. בהתחשב בכך, שלא ירוכין ולא השחקן של בטיס היו מעורבים ויכלו להשפיע על המהלך ההתקפי שהסתיים בנגיחה מדויקת לרשת של צ'יסטיאקוב. השופט הצביע למרכז. 1-1? לא. השימחה של אוהדי זניט דעכה במהירה, כאשר השופט קיבל הודעה מעוזריו מחדר ה-VAR שהבחינו במשהו חשוד, לדעתם. וכולנו כבר למודים שאם השופט הולך בעצמו לראות את הקטע במוניטור, אזי הסיכוי שהוא ישנה את החלטתו המקורית גבוה מאוד. אכן זה מה שקרה.

זניט המשיכה לתקוף בדקות שנותרו ואף הגיעה למצב נוסף, אבל ירוכין החמיץ. 0-0 לא משעמם, שהעלה את ריאל בטיס לשלב הבא , כאשר זניט סיימה את דרכה בליגה האירופית, לאכזבה של כל אוהדיה. בסופו של דבר זניט נראתה טוב במפגש הכפול הזה (להוציא 20 הדקות הראשונות במשחק הביתי) והיה מגיע לה לפחות להמשיך להארכה ואולי גם לבעיטות הכרעה.

סוף הדרך? כן, אבל זאת גם נקודת הזינוק לדרך החדשה.